לפני זמן מה, קורא של ספרי: “בליץ דיפנס- התקפה היא ההגנה הטובה ביותר”, שאל אותי, כיצד אדם יכול להגן על עצמו נגד התקפות לא פיזיות בשלב “קדם- הקרב” (המילולי) והאם לשיטת הווינג-צון, יש גם כאן פתרונות להציע.
מאחר שהתקפות פיזיות הן לרוב ההמשך של אגרסיביות מילולית באמצעים פיזיים, אנו, משתמשי הווינג-צון, אשר מחפשים להימנע מעימות לא- הגיוני ככל שאפשר, צריכים לקחת בחשבון את החוקים אשר מתאימים להם.
אותם עקרונות ווינג-צון ישימים באופן בסיסי במהלך התקפות מילוליות ובהתקפות פיזיות, לכן אדון בחלק מהם כאן.
לעומת דאגתנו העיקרית בהגנה עצמית פיזית, שהיא לוודא שמכת התוקף לא תפגע, המטרה במהלך התקפה מילולית היא לוודא , שמילות התוקפן לא ימצאו את מטרתן. למעשה זה הרבה יותר קל, כיוון שבזמן שנחטוף את מכת התוקף אם לא ננוע מהר מספיק, אין לנו צורך לנוע בכלל, בתגובה למילים הבאות מצד התוקפן ! (המילולי).
אנו לבד מחליטים אם להיות מושפעים (מילולית). רק אם מילותיו הפריעו לאיזון המנטלי שלנו למידה ולמרחק, שגרמו לנו פרובוקציה ואיננו יכולים לשלוט בכעסנו- אז זכה התוקפן בפגיעה.
אימרה: “זה בלתי- אפשרי לפגוע במישהו, אם הוא לא מוכן לקחת את זה” . (פרידריך שלגל)
עיקרון ווינג-צון: אל תלך נגד הדברים !
בדיוק כמו שאיננו נכנסים לתוך חילופי- מהלומות (ספארינג) בווינג-צון, כך גם איננו משיבים להערות מתחכמות, אשר רק “יעלו” לנו באנרגיה ויאריכו ללא צורך ויכוח, או אפילו יאפשרו לויכוח להסלים לפעולה פיזית.
“אל תתווכח עם אדם צעקן, או שתזין את מדורתו בעצים”.
במקום זאת, אנו מתעמתים עם התוקפן בעזרת התנהגות אבסורדית ומחייכים אליו חזרה: “זה מה שתמיד אמרתי, אתה צודק לגמרי”, מנפנפים אליו לשלום , הולכים הלאה ומשאירים אותו מאחור בפליאה.
עיקרון ווינג-צון: תן להתקפה ללכת לאוויר דליל.
איננו מתווכחים עם הערות ביקורתיות ולא מגיבים בביקורתיות משל עצמנו, אחרת נשלם לתוקפן באותו מטבע, בצורה המכנית של האיש הרגיל. כאשר אנו מגיבים לתוקפן, חייבת להיות ההרגשה, שהוא מכה בוילון שקוף, אשר נכנע, אבל לא מכה חזרה. כל מה שהיריב זורק לוילון לא חוזר בחזרה. לכן הוא אינו יכול להשתמש בכך שוב, נגדינו.
עיקרון ווינג-צון: אל תנסה לדחוף את היריב הצידה, הזז את עצמך הרחק ממנו !
איננו צריכים לשכנע או לשנות אותו !
בדיוק כמו שאיננו מנסים לעצור מתוקף פיזית מלהשיג את מטרתו או לדחוף את זרועו הצידה בווינג-צון,כך אפילו לא ננסה לשכנע את התוקפן שהוא טועה, או להפוך אותו לאדם טוב יותר במהלך הגנה-עצמית מילולית. בווינג-צון פיזי נשנה את מיקומנו, במקום לנסות לדחוף הצידה את היריב, שזה הרבה יותר קשה. גם לא ננסה לשכנע את היריב לשנות את התנהגותו. אי אפשר לשנות אנשים. אנו יכולים לשנות רק את עצמנו, ורק אם אנו באמת רוצים בכך. יותר מזה, התוקפים שנפגוש במציאות, יהיו בד”כ תחת השפעת אלכוהול או סמים. לכן, לא יהיה זה יעיל לפתח דיאלוג של הבנה עימהם. מאחר שהאונה הימנית של המוח נרדמת מהר יותר בהשפעת אלכוהול, ליריבנו יהיה בעיות בלאמוד את אופן הדיבור הריגשי שלנו נכונה והוא יתייחס להערות הומוריסטיות או אירוניות כפשוטן.
עיקרון ווינג-צון: הגן על המרכז שלך !
כדי לוודא שהיריב לא יכול לפגוע באיזון הגופני שלנו, עלינו להיות מודעים למרכז שלנו ולהגן עליו. כדי לוודא שהמרכז הנפשי שלנו לא נפגע, עלינו למצוא, להתנסות ולהגן על המרכז הפנימי שלנו, על הליבה הבסיסית. עלינו לחסום את עצמנו הרמטית ! המבנה שנוצר על- ידי זרועותינו מגן על הגן הקדמי של ביתנו כמו גדר. ההילה שלנו של ביטחון עצמי, מגדירה את הגבולות של הצד השני כמו מגן בלתי- נראה.
אם לא נוכל להפריע להסלמה לכדי אלימות (המעבר מאגרסיביות מילולית להתקפה פיזית) למרות כל מאמצינו, המשפט הבא מתאים כדי למנוע את תחילתו של פחד אישי:
עיקרון ווינג-צון: כוון את התקפתך למרכז של היריב, אל תעקוב אחרי הידיים !
אנו חייבים לתקוף את הליבה הפנימית של היריב !
“כאשר אני בוחן את הליבה של אדם, אני מבין את כוונותיו ואת מעשיו” (ולנשטיין במחזה של שילר “מותו של ולנשטיין” 3,2 ). ידינו נעות לכיוון הליבה, קו המרכז האנכי הפנימי (“קו- החולשה”) של היריב. מילותינו (אנרגייה מנטלית) חודרות את פני- השטח כדי להגיע לליבה (לב, שכל) של האדם השני.
במושגים פיזיים: זרועותינו נעות לאורך קו המרכז הדימיוני, המרחק הקצר ביותר בין המרכז שלנו וה”מרכז” של היריב. אם נעקוב אחרי קו- המרכז, נתיב- הביניים, אשר מקשר אותנו עם היריב, הוא לא יוכל לנוע לקראתנו, אלא אם נזוז הצידה וניתן לו לעבור.
הריכוז שלנו חייב לסרב לתת לפחד האגרסיבי, הטעון שלילית והמשתק לעבור, אשר התוקפן מנסה לירות עלינו לתוך ליבנו כמו חיצים, בצורה של מילים ומחשבות. גם כאן, העיקרון הפיזיקלי ישים, שאובייקט לא יכול לתפוס חלל, אשר כבר מוחזק על- ידי מישהו אחר. לדעתי, למחשבות יש גם היבט חומרי, אפילו שהוא עדין יותר. בראשנו יש מקום רק למחשבה אחת בזמן נתון. אסור לנו לתת למחשבות היריב להיכנס. מחשבותינו החיוביות חייבות לשדר לחץ בלתי- שביר קדימה, כמו סדרות של אגרופי- שרשרת ללא הפרעה. כמו שמבנה ידיו של לוחם הווינג-צון מתקדם, כשהוא מכוון לעבר זרועות- היריב , כך זרימת האנרגיה שלנו חייבת לכוון מחשבות שליליות הצידה. (אם הן כבר חדרו לתוך המודעות שלנו, צריך סוג של “תבנית מספר 3 ” מנטלית, כדי לאסור עליהן, כמו שעושים בגירוש שדים).
“לכן הלוחם החכם כופה את רצונו על האויב, אבל הוא אינו מאפשר לאויב, לכפות את רצונו עליו” (סון- צו, “אמנות- המלחמה”).
במאמר של חודש ספטמבר אתן לכם הצעות ודוגמאות מעשיות, כיצד ליישם כוח פיזי ועקרונות לחימה לרמה השלישית של ווינג-צון.
תיהנו מהקיץ, היכן שלא תהיו !
שלכם קית’, ר. קרנשפכט
לתשומת- לב:
אני מקווה שאף אחד לא מדמיין, שהוא עובד על עצמו, רק בכך שהוא קורא את המאמרים בכל חודש. לכל מי שחושב כך, קריאות- ההערה שלי יפעלו כמו גלולות- שינה או כדורי- הרגעה. בנוסף, שאף אחד לא יחשוב שבהכרח אני בעל- יכולת לעשות את מה שאני כותב במאמרים, או שכל תוכנם הוא הפירות של האינטלקט שלי. למעשה, חלק נכבד הוא חוכמה של גיל מבוגר, שבדרך כלל משקף את הממצאים וההוראה של אנשים, שהייתה להם משיכה\אהבה גדולה לרעיונות השחרור- העצמי של ווינג-צון.
שלכם,
סיפו / סיגונג
קית’. ר. קרנשפכט
תודה לנועם לידר על התרגום לעברית
